לא התחנכנו להיפרד מן החיים. לא לימדו אותנו לעזוב אותם. באופן פרדוקסלי הימים הנוראים האלה רק מעצימים את הבּורוּת שלנו באשר להוראת הפרידה מן החיים; כוונתי להוראה במובן של לימוד, של כתיבה, של קריאה ושינון.… המשך >
האם רעיונות שנוסחו בזמן אחר ובמקום אחר יכולים להציע בהירות בימי אפלה ואסון? ואילו תובנות מעניקה הקריאה בווירג'יניה וולף, סימון וייל, פרימו לוי ואחרים לנוכח קטל ומלחמה? שבעה כותבים וכותבות מספרים על יצירה הגותית או… המשך >
שבעה עשורים אחרי הקמתה של מדינת ישראל, שאלת השייכות של היהודים למקום אקוטית יותר מאי פעם. מול הטענה הפלסטינית בדבר זרותם של היהודים בארץ, דוברים ציוניים מבקשים להוכיח שהיהודים הם ילידיה האותנטיים. בד בבד, יהודים… המשך >
אחרי נפילת ברית המועצות, אידיאולוגיות שונות נאבקו זו בזו על החלפת הקומוניזם. נדמה כי אחת מהן, האירו־אסיאניזם, רכשה לעצמה מעמד של אידיאולוגיה רשמית למחצה ברוסיה של פוטין. שורשיה של אידיאולוגיה זו נעוצים ברעיונותיהם של הוגים… המשך >
סמי בֶּרדוגו על עזיבת החיים • שאלת "הזמן הזה" על מקורות השראה הגותיים בשעת אסון • עפרי אילני על הילידיות של היהודים • גארי סול מורסון על החזון הרוסי האירו־אסיאתי • מייגן אוגיבלין על הבלבול… המשך >
כאשר אנו מנסים למתוח את הדרכים הרגילות שבהן אנחנו רואים את העולם אל מעבר לקנה המידה האנושי ולהתבונן בעולם מנקודת המבט של הנצח, מתעוררים פרדוקסים מסוג מיוחד. המבוכה המטפיזית הזאת העסיקה במאות השנים האחרונות פילוסופים,… המשך >
לרעב ולאוכל יש זמן משל עצמם, והוא לא בהכרח תואם את הזמן הפוליטי או הזמן הכלכלי. אנשים אינם מפסיקים לרעוב ביום שבו נחתמים הסכמי שלום, וגם לא כשתם המצור. דיבור על רעב מחייב אותנו להכיר… המשך >
