שיכרון הדמים של המלחמה הטוטלית הצמיח בגרמניה אידיאולוגיה הרואה במלחמה תופעה אסתטית. הדמות המייצגת ביותר את ההשקפה הזאת היא הסופר ארנסט יונגר. מתוך אורגיית האלימות של מלחמת העולם הראשונה, יונגר עיצב סגנון המתאפיין באדישות מוסרית… המשך >
מבקרים של פוליטיקת הזהויות מימין ומשמאל נוטים לזהות את מקורה בתיאוריות של הוגים פוסטמודרניסטיים ופוסטקולוניאליסטיים כמו מישל פוקו ואדוארד סעיד. אך למעשה, שורשיה של התביעה להכרה בזהות קבוצתית עמוקים הרבה יותר, וטמונים בתנועות הלאומיות שצמחו… המשך >
ישראל מצויה בליבו של אירוע מלחמה מקומי, שהוא גם אירוע בינלאומי, המשלב מלחמת דת עם מגמות אפוקליפטיות ומאיים לנקז לתוכו גם את המאבק הבין־גושי החדש בזירה העולמית. ממדי האסון המתפתח כרוכים לבלי התר בעובדה שהמלחמה… המשך >
המחלוקות הציבוריות הניטשות בעולם האינטלקטואלי המערבי על התגובה הישראלית לטבח שבעה באוקטובר משחזרות ומנכיחות מחדש מאבקים פרשניים עתיקי יומין ביחס לתנ״ך וליהודים. אחרי השואה, התרבות היהודית־נוצרית התארגנה מול הזיכרון של אושוויץ; בתוך הברית האירופית החדשה… המשך >
צבאות מערביים שפעלו בקרב אוכלוסייה אזרחית גיבשו תפיסה שלפיה "מאבק על ליבם ומוחם" של המקומיים הוא תנאי להישג צבאי. מכאן נגזר הצורך באיפוק צבאי גם במחיר הגברת הסיכון של החיילים. הצבא הישראלי, וגם האחראים הפוליטיים… המשך >
כיצד יעצב הטבח בשבעה באוקטובר והמלחמה בעזה את תפיסותינו בדבר הסכסוך הישראלי-פלסטיני? כיצד הוא צובע מחדש את העבר, ההווה והעתיד של ישראל? שנים-עשר חוקרות וחוקרים ישראלים מציגים קווי מתאר למחשבה לנוכח האסון המשך >
