הגיליון השביעי של הזמן הזה הופץ עם גיליון סוף השבוע של עיתון הארץ בערב שבועות, ב-30 במאי 2025. בימים הקרובים תוכלו למצוא אותו גם בחנויות ספרים ברחבי ישראל. כל מאמרי הגיליון זמינים לקריאה באתר כתב העת, והם מצורפים כאן לעיונכם.
בחלוף הרבע הראשון של המאה העשרים ואחת, מה אנחנו יכולים לומר עליה כעת? רוב התחזיות שנכתבו בסוף המאה שעברה רחוקות מתיאור העידן שלנו כפי שהוא מתממש בפועל. למעשה, רק בשנים האחרונות אנו חווים את הטלטלות המסמנות תקופה חדשה, והעתידות אולי לעצב את דמותו של העידן שלפנינו.
// יובל קרמניצר • טוטליטריות לא טוטלית //
הימין האנטי־ליברלי, שהולך מחיל אל חיל ברחבי העולם, שובר כללים שהיו בבחינת טאבו בדמוקרטיה הליברלית מאז מלחמת העולם השנייה ומעורר חשש מחזרתו של הפשיזם. מגיני הסדר הליברלי, המתמקדים בסכנות מוכרות מהעבר, נוטים לראות בימין החדש שלב מעבר המהדהד תנועות אוטוריטריות ישנות, אך בעשותם כן הם מתעלמים ממאפייניו הבולטים והמשמעותיים ביותר. המנהיגים של תנועות אלו אינם מנסים לרתום את ההמונים לתנועה מאוחדת, אלא מבססים את כוחם הפוליטי דווקא על שימורו של הקיטוב.
// הניסוי של ינה • עפרי אילני //
ספרה של אנדריאה וולף "מורדים מופלאים" מנסה לשרטט דיוקן קבוצתי חדש של הרומנטיקה הגרמנית. הרומנטיקה מתוארת בו כמהלך רדיקלי מטלטל, המשלים את המהפכה הצרפתית. בשעה שבפריז התגבשו עקרונות הפוליטיקה המודרנית, חברי מעגל ינה הולידו את הנפש המודרנית הסוערת ואת החיפוש אחר אותנטיות, מקוריות וחופש אישי. אך תיאורם של המשוררים וההוגים הרומנטיים כגיבורי תרבות שוברי מוסכמות שהמציאו את האינדיווידואליזם המודרני מתעלם מן המשיכה של הרומנטיקה לאפלה, שמתבטאת ביצירותיהם של הרומנטיקנים וגם בביוגרפיות שלהם. ביקור בערים ויימאר ויֵנָה מאפשר להתוודע לצד הנסתר של הנפש הרומנטית.
// אחותנו דינה • רעות בן יעקב //
בעקבות פשעי המין שביצע חמאס בשבעה באוקטובר, הועלה באוב הסיפור המקראי על אונס דינה. לאורך השנים השתמשו השירה והפרשנות העברית בסיפור הזה לשירות תכליות אידיאולוגיות מתחלפות, אבל בגרסאותיו הנוכחיות הוא מוסגר בעיקר כסיפור שמכונן ברית בין אחים ומביא להתהוותה של המשפחה כלאום סביב האונס ומעשה הנקמה. גופה וסבלה של האחות הופכים לגבול בין ״אנחנו״ ובין ״הם״, ומשמשים לכינון האחאות הגברית או תחושת הרֵעוּת.
// כאבה של השעועית • אליזבת קולברט //
מחקרים מהשנים האחרונות מראים שצמחים ניחנים ביכולת חושית מפותחת הרבה יותר ממה שסברנו בעבר, ואולי גם באינטליגנציה. בוטנאים אחדים טוענים כי צמחים יכולים לחוש כאב וכי יש להם תודעה מסוימת. לטענתם, ההתכחשות לממצאים האלה נובעת מ"הטיה אנטי־בוטנית". לנוכח הראיות המצטברות, פילוסופים והוגים לוקחים על עצמם את המשימה לדבר בשם "אומת הצמחים" ולבטא את טענותיה כלפי בני האדם. אך מהן המשמעויות המוסריות של הגילוי הזה?
// מוות נטה ללון • אילת שביט //
המסה הזוכה בפרס ון ליר לכתיבה מסאית 2024.
