זמן משלהם

ברוך שמעוני

אנשים עם דמנציה יושבים שעות ארוכות ובוהים באוויר, מדברים על אירועים שהתרחשו לפני עשרות שנים או שוקעים בשתיקה ממושכת. מבחוץ נדמה כאילו דבר אינו מתרחש בחייהם. אך בשונה מהתפיסה המקובלת, הם אינם חיים ״מחוץ לעולם״, אלא חווים אותו מתוך יחס אחר לזמן, לזיכרון, למקום ולאנשים שסביבם. דווקא השיבוש ביחסים אלו חושף בפנינו ממדים של הקיום האנושי שבחיי היומיום נותרים סמויים מהעין. מצב הדמנציה אינו מבטא בהכרח ניתוק, אלא יחס אחר לזמן; למעשה, הדמנציה אינה מבטלת את האדם, אלא מאלצת אותנו לראות עד כמה ההגדרה שלנו לאדם הייתה צרה מלכתחילה
מאמרים נוספים
דילוג לתוכן