אריה דובנוב

פרופ׳ אריה דובנוב עומד בראש הקתדרה ללימודי ישראל ע״ש מקס טיקטין בחוג להיסטוריה באוניברסיטת ג׳ורג׳ וושינגטון.

שערי עזה

חתך רוחבי בארבעה שירים חושף את פניה השונות של עזה בשירה העברית. השימוש החוזר שנעשה בדימוי של "שערי עזה" ובדמותו המקראית של שמשון הגיבור מסייע אמנם לתאר תופעות לפי הזמן והתקופה ההיסטוריים, אך בה בעת… המשך >

איבדו את המנדט

הסדרה הדוקומנטרית החדשה של כאן 11, "המנדט", מתיימרת לתאר את המנדט הבריטי בצבעים ריאליסטיים וללא נוסטלגיה סנטימנטלית. אבל תחת זאת היא נסוגה לעמדה אדיפלית זועמת ומטילה על הבריטים את האשמה על בישול הסכסוך, וכך מתחמקת… המשך >

סיור סנטימנטלי ברחוב רמב"ן

ספרו האלגנטי של תומאס שְפּאר על "ירושלים הגרמנית" הופך את שכונת רחביה לאי מסתורי של גרמניוּת הרחק מגרמניה – סיפור מלנכולי על עקירה כפויה, שראשיתו טרגית וסופו לא ברור. אולם מן הנרטיב האסתטי הזה נמחק… המשך >

מוזיאון ״אנו״ והאמריקניזציה של ההיסטוריה היהודית

מוזיאון "אנו" מציג מהלך אמיץ ונחוץ המבקש לגשר על הפערים בין נרטיבים ישראליים לנרטיבים אמריקניים במפנה המילניום, אך בתוך כך הוא מצניע ומדחיק שלל קונפליקטים בין יהודים לסביבתם ובין יהודים ליהודים – קונפליקטים חיוניים להבנת… המשך >

הנתניהוז, בלום והקטסטרופה הבאה

רומן חדש מאת ג'ושוע כהן מציג את המפגש בין בנציון נתניהו ובין דמות המבוססת על המבקר היהודי-אמריקני הרולד בלום, בן מהגרים שהצליח להסתנן לשורות האקדמיה האמריקנית ומתקיימים בו כל הסטריאוטיפים האנטישמיים האפשריים. המאבק הבדיוני בין… המשך >

שובו של הזאב הגדול

שמו של ז׳בוטינסקי שב ועולה באחרונה בשיח הציבורי, בעיקר בשירות נסיכי ליכוד בדימוס וחוגיהם שמבקשים למצב עצמם כממשיכיו הלגיטימיים הבלעדיים והמנושלים, ואנשי מרכז-שמאל שבמסגרת קרב מאסף פוליטי מאמצים אותו כחלופה ימנית ״שפויה״. אולם סקירה של… המשך >

רשם הדיוקנאות הקולוניאליים: במלאת שלושים למותו של אלבר ממי

אלבר ממי היה יהודי וערבי; תוניסאי, איטלקי וצרפתי; אפריקני ואירופי; בן למשפחה ענייה וחבר של כבוד באליטה הספרותית והאינטלקטואלית של צרפת; מאמין וחילוני; ציוני וביקורתי כלפי ישראל; איש שמאל המתריע נגד מהפכנות אלימה; קוסמופוליט המאמין… המשך >

החזון הנשכח של הציונות הרב-לאומית

דמיטרי שומסקי מציע בספרו החדש רוויזיה היסטורית שאפתנית של המחשבה הציונית. בניגוד להשקפה המקובלת, הוא מראה כי אבות האידאולוגיה הציונית לא ראו במדינת לאום יהודית את צורת הביטוי הבלעדית והאולטימטיבית של רעיון האומה, אלא קידמו… המשך >
דילוג לתוכן