הקריאה הרווחת בספרות בימינו באקדמיה בישראל תרה אחר החומרים החברתיים של הטקסט שטמונה בהם משמעות פוליטית מיידית: סוגיות של מגדר, ייצוג זהויות, עמדות פוליטיות, הסכסוך הישראלי-פלסטיני וכדומה. סוג אחר של קריאה שכמעט אינו קיים במחקר… המשך >
לאורך המאה העשרים, ובמיוחד בעידן הניאו-ליברלי, השאלה כיצד יש לשלוט על ייצור הכסף – אולי הכוח החזק ביותר בחברה הקפיטליסטית – הפכה מסוגיה פוליטית בוערת לדיון טכני המוגבל למומחי הבנקים המרכזיים. אולם פנייתם שמאלה של… המשך >
מקובל לטעון כי הדמוקרטיה אינה יכולה להתמודד עם האתגר האימתני שמשבר האקלים מעמיד בפניה, ובפרט עם הדרישה מהאזרח להקריב את אורחות חייו לטובת אנשים אחרים ודורות העתיד. אבל נראה שההתמודדות עם שינוי האקלים מחייבת דווקא… המשך >
מה עומד מאחורי עליית השיח הלאומני בישראל בעשור האחרון, ששיאה בחקיקת חוק הלאום? ההצדקה הציונית לעליונותם הפוליטית של יהודים בגבולות 67׳ הולכת ומאבדת תוקף. עם התפוררות פרדיגמת שתי המדינות והיטשטשות הקו הירוק, נדרש הימין המתנחלי… המשך >
התנועה השמרנית בישראל עוסקת בשנים האחרונות בקמפיין יחצ״ני שנועד להציגה כממשיכת דרכה של השמרנות הקלאסית. בפועל, היא שואבת השראה מהזן הייחודי של פסבדו-שמרנות שצמח בארצות הברית באמצע המאה הקודמת. האוריינטציה האורתודוקסית והאנטי-ממסדית של השמרנות האמריקנית… המשך >
הקריאה הרווחת בספרות בימינו באקדמיה בישראל תרה אחר החומרים החברתיים של הטקסט שטמונה בהם משמעות פוליטית מיידית: סוגיות של מגדר, ייצוג זהויות, עמדות פוליטיות, הסכסוך הישראלי-פלסטיני וכדומה. סוג אחר של קריאה שכמעט אינו קיים במחקר… המשך >
פרויקט ריצוף הגנום האנושי, המאמץ פורץ הדרך לרצף לראשונה את כלל הגנום, שהושלם ב-2001, נתפס כחותר תחת השיח הגזעני המחלק את האנושות להיררכיה של קבוצות ביולוגיות המובחנות בחדות זו מזו. בפועל, בשנים האחרונות השימוש במושג… המשך >
אלי קוק על שובה של שאלת הכסף • אליסה בטיסטוני וג'דדיה בריטון-פרדי על היום שאחרי דמוקרטיית הפחמן • ראיף זריק על השיח המשטרי החדש של הימין המתנחלי • אסף שגיב על השמרנות הישראלית • כפיר… המשך >
המחקר ההיסטורי נוהג לבחון מקרים של חלוקה טריטוריאלית כתהליכים לאומיים, מקומיים וייחודיים. ספרה החדש של פני סיננוגלו, העוסק בפלשתינה המנדטורית, דוחה טענה זו ומציב את עקרון החלוקה בהקשר אימפריאלי רחב יותר. סיננוגלו מראה כי עקרון… המשך >
סרטו האחרון של רענן אלכסנדרוביץ׳, "מראה", מצביע על משבר שבו מצוי הקולנוע התיעודי כולו. המסקנה העולה ממנו היא כי לא ניתן להמשיך להציג סבל בכלים ריאליסטיים כדי ״לחנך״ את קהל הצופים המשך >