כללי

מבקרים של פוליטיקת הזהויות מימין ומשמאל נוטים לזהות את מקורה בתיאוריות של הוגים פוסטמודרניסטיים ופוסטקולוניאליסטיים כמו מישל פוקו ואדוארד סעיד. אך למעשה, שורשיה של התביעה להכרה בזהות קבוצתית עמוקים הרבה יותר, וטמונים בתנועות הלאומיות שצמחו… המשך >

ישראל מצויה בליבו של אירוע מלחמה מקומי, שהוא גם אירוע בינלאומי, המשלב מלחמת דת עם מגמות אפוקליפטיות ומאיים לנקז לתוכו גם את המאבק הבין־גושי החדש בזירה העולמית. ממדי האסון המתפתח כרוכים לבלי התר בעובדה שהמלחמה… המשך >

המחלוקות הציבוריות הניטשות בעולם האינטלקטואלי המערבי על התגובה הישראלית לטבח שבעה באוקטובר משחזרות ומנכיחות מחדש מאבקים פרשניים עתיקי יומין ביחס לתנ״ך וליהודים. אחרי השואה, התרבות היהודית־נוצרית התארגנה מול הזיכרון של אושוויץ; בתוך הברית האירופית החדשה… המשך >

צבאות מערביים שפעלו בקרב אוכלוסייה אזרחית גיבשו תפיסה שלפיה "מאבק על ליבם ומוחם" של המקומיים הוא תנאי להישג צבאי. מכאן נגזר הצורך באיפוק צבאי גם במחיר הגברת הסיכון של החיילים. הצבא הישראלי, וגם האחראים הפוליטיים… המשך >

כיצד יעצב הטבח בשבעה באוקטובר והמלחמה בעזה את תפיסותינו בדבר הסכסוך הישראלי-פלסטיני? כיצד הוא צובע מחדש את העבר, ההווה והעתיד של ישראל? שנים-עשר חוקרות וחוקרים ישראלים מציגים קווי מתאר למחשבה לנוכח האסון המשך >

עד לפני כשלושים שנה, התנועה הלאומית האפריקנרית הייתה התנועה הלאומית המוצלחת ביותר באפריקה שמדרום לסהרה. כיום, מה שנותר מהלאומיות האפריקנרית הוא בעיקר חורבות דועכות ורשת קהילות מהגרים שזוכרים ימים לבנים בגן עדן אפריקאי שאבד. מדוע,… המשך >

ספרה של רות הכהן־פינצ'ובר "עלילת הרעש נגד היהודים" עוקב אחר האופן שבו אירופה הנוצרית תייגה את היהודים כמחוללי רעש שנואים בתוך מה שנתפס כשירת המלאכים ההרמונית של המרחב הנוצרי. אך לא פחות מכך, הספר מתאר… המשך >

במאה העשרים ואחת, אנשים חווים את הזמן באופן שונה מן הדורות הקודמים. אנחנו כבר לא חיים בתוך ההיסטוריה, אלא בתודעת זמן חדשה שאין לה עדיין שם. "ההווה הרחב", לפי הנס אולריך גומברכט, הוא מבנה יסוד… המשך >

אין עוד הבדל של ממש בין רוסיה לרוסים; בין הארץ שיש לה גבולות ומאפיינים פיזיים ובין המדינה הרוסית; בין מי שחיים שם היום למי שחיו שם פעם; בין השפה הרוסית לדובריה; בין העוזבים לנשארים. לבחירה… המשך >

הנסיעה הופכת אותנו לגרסה הגרועה ביותר של עצמנו, אבל משכנעת אותנו שאנחנו במיטבנו. השהות בארץ אחרת מחוללת בנו דה־הומניזציה, שכן היא שותלת אותנו בין אנשים שאנחנו מתייחסים אליהם כאל מוצג. הנוסעת מספרת לעצמה שהיא השתנתה.… המשך >