כללי

מבקריה של התנועה האוונגליסטית נוטים לראות בה את התגלמות הצדקנות, אבל האוונגליסטים דווקא רואים עצמם כיחידים שמצליחים לחמוק מפיתויי התמיד שלה. עיקרה של החוויה הרוחנית האוונגליסטית הוא מודעות עמוקה ונוקבת לאי-יכולתם לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של… המשך >

בשני ספריו האחרונים בוחן אדם קוצקו את התיאולוגיה הנוצרית בניסיון לעמוד על יסודות ההיגיון של הרצון החופשי שבעידן הניאו-ליברלי הפך לדומיננטי: תפיסה של בחירה חופשית המערפלת את התנאים המבניים המגבילים ומעצבים את פעולותינו וכך מטילה… המשך >

ז׳קלין כהנוב, הסופרת והמסאית ילידת קהיר שמזוהה יותר מכול עם תפיסת הלבנטיניות, הוכנסה לא מכבר לקנון הישראלי המתרחב והפכה לסמל של המאבק המזרחי. אולם בחינה של כתביה מעלה כי קשה לראות בעמדותיה בסיס לניסוח ביקורת… המשך >

אלבר ממי היה יהודי וערבי; תוניסאי, איטלקי וצרפתי; אפריקני ואירופי; בן למשפחה ענייה וחבר של כבוד באליטה הספרותית והאינטלקטואלית של צרפת; מאמין וחילוני; ציוני וביקורתי כלפי ישראל; איש שמאל המתריע נגד מהפכנות אלימה; קוסמופוליט המאמין… המשך >

הקריאה הרווחת בספרות בימינו באקדמיה בישראל תרה אחר החומרים החברתיים של הטקסט שטמונה בהם משמעות פוליטית מיידית: סוגיות של מגדר, ייצוג זהויות, עמדות פוליטיות, הסכסוך הישראלי-פלסטיני וכדומה. סוג אחר של קריאה שכמעט אינו קיים במחקר… המשך >

לאורך המאה העשרים, ובמיוחד בעידן הניאו-ליברלי, השאלה כיצד יש לשלוט על ייצור הכסף – אולי הכוח החזק ביותר בחברה הקפיטליסטית – הפכה מסוגיה פוליטית בוערת לדיון טכני המוגבל למומחי הבנקים המרכזיים. אולם פנייתם שמאלה של… המשך >

מקובל לטעון כי הדמוקרטיה אינה יכולה להתמודד עם האתגר האימתני שמשבר האקלים מעמיד בפניה, ובפרט עם הדרישה מהאזרח להקריב את אורחות חייו לטובת אנשים אחרים ודורות העתיד. אבל נראה שההתמודדות עם שינוי האקלים מחייבת דווקא… המשך >

מה עומד מאחורי עליית השיח הלאומני בישראל בעשור האחרון, ששיאה בחקיקת חוק הלאום? ההצדקה הציונית לעליונותם הפוליטית של יהודים בגבולות 67׳ הולכת ומאבדת תוקף. עם התפוררות פרדיגמת שתי המדינות והיטשטשות הקו הירוק, נדרש הימין המתנחלי… המשך >

התנועה השמרנית בישראל עוסקת בשנים האחרונות בקמפיין יחצ״ני שנועד להציגה כממשיכת דרכה של השמרנות הקלאסית. בפועל, היא שואבת השראה מהזן הייחודי של פסבדו-שמרנות שצמח בארצות הברית באמצע המאה הקודמת. האוריינטציה האורתודוקסית והאנטי-ממסדית של השמרנות האמריקנית… המשך >

הקריאה הרווחת בספרות בימינו באקדמיה בישראל תרה אחר החומרים החברתיים של הטקסט שטמונה בהם משמעות פוליטית מיידית: סוגיות של מגדר, ייצוג זהויות, עמדות פוליטיות, הסכסוך הישראלי-פלסטיני וכדומה. סוג אחר של קריאה שכמעט אינו קיים במחקר… המשך >