כאשר אנו מנסים למתוח את הדרכים הרגילות שבהן אנחנו רואים את העולם אל מעבר לקנה המידה האנושי ולהתבונן בעולם מנקודת המבט של הנצח, מתעוררים פרדוקסים מסוג מיוחד. המבוכה המטפיזית הזאת העסיקה במאות השנים האחרונות פילוסופים,… המשך >
לרעב ולאוכל יש זמן משל עצמם, והוא לא בהכרח תואם את הזמן הפוליטי או הזמן הכלכלי. אנשים אינם מפסיקים לרעוב ביום שבו נחתמים הסכמי שלום, וגם לא כשתם המצור. דיבור על רעב מחייב אותנו להכיר… המשך >
במאה העשרים ואחת, הקרבת קורבנות חדלה להיות תופעה ארכאית מוזרה ושבה והייתה לחלק בלתי נפרד של חיי היומיום. הפילוסוף רנה ז'יראר טען שהקורבן פותח בפנינו צוהר להבנת הסיבות שבגללן התפתחו התרבות, הדת והפוליטיקה. בשנים האחרונות… המשך >
הטקסטים היהודיים המסורתיים, שנכתבו אך ורק בידי גברים בעידן פטריארכלי, אינם יכולים להיות מקובלים עלינו, כי הם רק חצי־אנושיים: הם עשויים רק מחומרי הגבריות הארכיטיפית, ולפיכך אין בהם די כדי לראות נכוחה את המצב האנושי.… המשך >
רעיון חלוקת הארץ הפך מאז אוקטובר האחרון לסוגיה נפיצה, אך אולי בלתי נמנעת, עבור המחפשים מוצא מהמצב הנורא שבו נמצאים כיום הישראלים והפלסטינים. מעיון מחודש בתולדותיו של רעיון החלוקה בהגותה של קבוצת הכנענים עולות תובנות… המשך >
שיח הנקמה נשמע מאז שבעה באוקטובר בעוצמה שאין לה תקדים בתולדות ישראל. ועם זאת, אפשרות הנקמה נכחה זה מכבר במחשבה ובכתיבה היהודית המודרנית ביידיש ובעברית, בפרט כתגובה על השואה. עיון ספרותי־תרבותי מצביע על מעבר מתגובות… המשך >
במשך שנים הניח השמאל החברתי בישראל שדמוקרטיזציה של המוסדות הטכנוקרטיים, ובפרט בנק ישראל ומשרד האוצר, יאפשרו להביא לידי ביטוי את רצון העם ולכונן משטר סוציאל־דמוקרטי. כעת אנו ניצבים חסרי אונים מול פופוליזם לאומני המבקש להסיר… המשך >
את החלטת התנועה הציונית לבחור בפלשתינה כמקום שבו תמומש הלאומיות היהודית אפשר לפרש על יסוד שני נימוקים: האחד מעוגן בקשר בין הארץ ובין הזהות ההיסטורית של היהודים כעם, והשני מעוגן בטענת בעלות היסטורית של העם… המשך >
בחודשים האחרונים חולל צה"ל נזק והרג חסרי תקדים ברצועת עזה. תמיכתו הגורפת של הציבור הישראלי־יהודי במלחמה אינה נובעת רק מההלם שחולל טבח שבעה באוקטובר או מהשפעתה של אידיאולוגיה דתית־לאומנית. חילונים ליברלים תומכים במלחמה מסיבה אחרת… המשך >